מתקן אסטרטגי הוא אתר שפגיעה בו עלולה לשבש פעילות חיונית, לסכן חיי אדם, לפגוע בתשתיות רגישות או ליצור נזק ציבורי וכלכלי רחב.
לכן אבטחת מתקנים כאלה מחייבת שילוב של כוח אדם מיומן, נהלים ברורים, שליטה בגישה לאתר, מערכות טכנולוגיות ומוקד מבצעי שפועל ברציפות. במתקנים מהסוג הזה אין מקום לאבטחה כללית. נדרש מערך מותאם סיכון, שמבוסס על תרחישים, רמות איום ותגובה מהירה.
אבטחת מתקנים רגישים – מבוא
בישראל, כמו בכל מדינה אחרת בעולם, ישנם מתקנים ומקומות המוגדרים כבעלי חשיבות אסטרטגית לביטחון המדינה. מקומות אלו לא חייבים להיות בסיסים צבאיים, מפעלי טקסטיל מסתוריים אי שם בנגב או מוסדות ממשלתיים וסמליים, אלא יכולים להיות גם מפעלים המייצרים פריטים רגישים המיועדים לתעשיות שונות, צינורות גז ונפט שעוברים בנקודות רגישות ועוד כהנה וכהנה מקומות ואתרים אשר, כפי שנהוג לומר, השתיקה יפה לגביהם.
מקומות מעין אלו דורשים אבטחה היקפית והגנה מסביב לשעון על מנת למנוע ניסיונות איסוף מל"מ (מידע לפני מבצע), ניסיונות פיגוע וגרימת נזק שתוצאותיו תהיינה משמעותיות ובעלות השפעה שלילית לאורך זמן ולכן יש צורך בגיוס ובהכשרת מאבטחים שיתמחו בתחום של אבטחת מתקנים אסטרטגיים.
מהו מתקן אסטרטגי?
מתקן אסטרטגי הוא אתר, מערכת או מתחם שפגיעה בהם עלולה לייצר נזק רחב בהרבה מהנזק המקומי שנגרם בנקודת האירוע עצמה. מדובר במתקנים שתומכים בפעילות חיונית של המשק, המדינה, הרשויות או הציבור, ולכן כל כשל בהם עלול להשפיע על שרשרת שלמה של גופים, שירותים ותהליכים.
במונחים מעשיים, זה יכול להיות מתקן אנרגיה, תשתית מים, מרכז תקשורת, מוקד לוגיסטי קריטי, מפעל שמייצר רכיבים רגישים, אתר אחסון של חומרים מסוכנים, מרכז בקרה תפעולי, מסוף תשתית או כל נכס אחר שהשבתה שלו עלולה ליצור פגיעה בטיחותית, כלכלית, תפעולית או ביטחונית.
ככל שהמתקן חיוני יותר לרציפות הפעילות, ככל שהנזק האפשרי בו גבוה יותר, וככל שיותר גופים, תושבים, מערכות או ספקים תלויים בו, כך רמת הרגישות שלו עולה.
גם אתר שאינו נתפס כלפי חוץ כ"סמל שלטוני" או כמתקן ביטחוני מובהק עשוי להיחשב רגיש מאוד מבחינה אסטרטגית, במיוחד כאשר הוא מחזיק תשתית קריטית, חומר מסוכן, מידע רגיש או יכולת תפעול שאין לה חלופה מיידית.
המפתח: רציפות תפקודית של המתקן
יש מתקנים שכל שיבוש בהם, אפילו לכמה שעות, עלול לעצור קווי ייצור, לפגוע באספקה סדירה, לשתק שירותים חיוניים או לגרום לעומס מתגלגל על מערכות אחרות.
קריטריון נוסף הוא פוטנציאל הנזק – לחיי אדם, לרכוש, לסביבה, לתשתיות סמוכות ולמוניטין הארגוני והציבורי.
לצדו נבחנת גם רגישות לאירוע חבלה, חדירה, גניבה, איסוף מידע מקדים, פגיעה במערכות בקרה או ניסיון לשבש את שגרת ההפעלה. כאשר למתקן יש השפעה ציבורית רחבה או תלות גבוהה של גופים אחרים בו, נדרש להתייחס אליו ברמת אבטחה גבוהה יותר, גם אם כלפי חוץ הוא נראה כמו אתר תפעולי רגיל.
בפועל, הדרך הנכונה להבין אם אתר מסוים נכנס לקטגוריה הזו היא לשאול מה יקרה ביום שבו הפעילות בו תיפגע. האם תיווצר סכנה בטיחותית? האם ייפגעו שירותים חיוניים? האם ייגרם נזק סביבתי, תעשייתי או ציבורי? האם תהיה פגיעה בשרשרת אספקה, במידע רגיש או ביכולת של גוף אחר להמשיך לפעול? כשאלה התרחישים האפשריים, האבטחה נדרשת להיבנות בהתאם.
מה כולל מערך אבטחת מתקנים אסטרטגיים בפועל?
מערך אבטחת מתקנים אסטרטגיים הוא תהליך מקצועי שנועד לבנות מעטפת הגנה מותאמת לאופי האתר, לרגישות הפעילות שבו, למספר נקודות הגישה, לסוג האוכלוסייה שנכנסת ויוצאת ממנו ולתרחישי האיום הסבירים. במתקן רגיש אין משמעות לסדרנות כללית או פתרון מדף. נדרש מערך שמחבר בין כוח אדם, טכנולוגיה, נהלים ושליטה מבצעית רציפה.
השלב הראשון הוא סקר סיכונים ראשוני. כאן נבחנים אופי המתקן, שעות הפעילות, כמות העובדים, תנועת רכבים, ספקים ומבקרים, רמת החשיפה של התשתיות, קיומם של חומרים רגישים, ציוד קריטי או מערכות בקרה, וכן ההשלכות האפשריות של חדירה, חבלה, גניבה או שיבוש פעילות. סקר כזה נועד לייצר תמונה אמיתית של נקודות הסיכון, ולא להסתפק בהתרשמות שטחית מהאתר.
אחרי מיפוי הסיכונים מגיע שלב של איתור נקודות חדירה ותורפה. כאן בודקים בפועל היכן אפשר להיכנס, לעקוף, להסתתר, לאסוף מידע או לנצל חולשה קיימת. הכוונה היא לשערים, גדרות, פתחים טכניים, אזורי פריקה וטעינה, חניות, מעברים בין מבנים, גגות, חדרי בקרה, אזורי אחסון, תשתיות חוץ ושטחים מתים מבחינת תצפית. מניסיוננו במתקנים רגישים, לעיתים החולשה המרכזית נמצאת דווקא באזור שנראה שגרתי לגמרי – כניסת ספקים, חניית שירות או נקודת גישה של קבלני תחזוקה.
על בסיס הממצאים נבנית חלוקה מסודרת לטבעות אבטחה:
*הטבעת ההיקפית – קו ההגנה החיצוני של האתר, כולל גדרות, שערים, מצלמות חוץ, תאורה, אמצעי גילוי וסיורים.
*הטבעת האזורית – אזורי תנועה, חניות, דרכי גישה, שטחי תפעול ומרחבים שבהם נדרשת שליטה על תנועה והתנהגות.
*הטבעת הפנימית – אזורים רגישים במיוחד כמו חדרי שרתים, חדרי בקרה, מחסנים ייעודיים, תשתיות חיוניות או אזורי גישה מוגבלת.
החלוקה הזו מאפשרת לייצר מענה שונה לכל שכבה, לפי רמת הרגישות שלה ולפי הנזק האפשרי במקרה של כשל.
מרכיב מרכזי נוסף הוא בקרת כניסה. במתקן אסטרטגי אין די בשומר שבודק מי מגיע. נדרשת שיטה סדורה שמנהלת את הכניסה של עובדים, רכבים, מבקרים, קבלנים וספקים. המשמעות היא אימות זהות, בדיקת הרשאות, תיעוד כניסה ויציאה, בקרה על הכנסת ציוד, סינון מבקרים לא צפויים, בדיקות מדגמיות או מלאות לפי רמת האיום, והפרדה בין מסלולי גישה שונים כדי למנוע ערבוב מיותר בין תפעול שגרתי לאזורים רגישים.
בשטח עצמו נפרס מערך של עמדות שמירה, סיורים ואמצעים טכנולוגיים. זה כולל בדרך כלל שילוב של עמדות קבועות, סיורים רגליים או רכובים, מצלמות במיקומים קריטיים, גדרות התרעה, חיישנים, מערכות בקרת גישה, אמצעי תקשורת ויכולת תיעוד בזמן אמת. הערך האמיתי של המערכות הללו נמדד ביכולת שלהן לעבוד יחד. מצלמה ללא תגובה מהירה, גדר ללא התרעה אפקטיבית או חיישן ללא בקרה מבצעית הם אמצעים חלקיים. המטרה שלנו היא לייצר רצף מבצעי שמזהה, מדווח ומפעיל תגובה.
לכן אחד הרכיבים החשובים ביותר הוא חיבור למוקד אבטחה מבצעי. מוקד פעיל הוא הגוף שקולט התרעות, עוקב אחר אירועים, מפעיל גורמי תגובה, מתעד חריגות ומרכז את התמונה המבצעית בזמן אמת. במתקנים רגישים, הזמן שבין זיהוי אירוע לבין תגובה הוא מרכיב קריטי. מוקד איכותי (ואנו בארקס גאים להיות בעלי מוקד אבטחה מהמתקדמים בישראל) מקצר את חלון החשיפה לסכנה, מונע בלבול, ומאפשר הפעלה מסודרת של נהלים גם תחת לחץ.
לצד האמצעים הפיזיים והטכנולוגיים, המערך נשען על נהלי תגובה ברורים של אנשי צוות האבטחה. הנהלים צריכים לתת מענה לתרחישים כמו חדירה לשטח, חפץ חשוד, ניסיון איסוף מידע, הפרת משטר כניסה, תנועה חריגה, ניסיון גישה לאזור מוגבל, אובדן קשר עם עמדה או אירוע שמחייב סגירה מיידית של אזור מסוים. ככל שהנהלים ברורים יותר, כך רמת התפקוד בשעת אירוע גבוהה יותר. במתקן אסטרטגי אין מקום לאלתור כדרך עבודה.
השלב האחרון, ולעיתים, מניסיוננו, גם זה שמבדיל בין מערך בינוני למערך איכותי, הוא תרגולות, רענונים ובקרת איכות שוטפת. אבטחה טובה נשחקת מהר כאשר לא בודקים אותה, לא מתרגלים אותה ולא מתקנים ליקויים בזמן. לכן נדרש לבצע בדיקות שטח, תרגילי חדירה, סימולציות, רענוני נהלים, בקרת משמעת מבצעית, בחינת זמני תגובה ועדכון שוטף של המערך לפי שינויים באיום, במבנה האתר או באופי הפעילות.
מה נדרש ממאבטחי מתקנים אסטרטגיים?
אבטחת מתקנים אסטרטגיים, כאמור, דורשת סוג מסוים של אופי ויכולות מצד המאבטח הבודד. בניגוד למתקן "סטנדרטי", בו רמת הכוננות היא לא הגבוהה ביותר, במתקן שמוגדר כבעל חשיבות אסטרטגית, פועלים תמיד תחת הרמה המודיעינית והביטחונית הגבוהה ביותר, ולכן רמת הערנות, היכולת לזהות כשלים, חשודים ותרחישים אפשריים חייבים להיות בראש מעייניו של מי שעוסק בתחום של אבטחת מתקנים אסטרטגיים.
על המאבטח להיות כשיר מבחינת ירי, קרב מגע, נטרול חשודים וזיהוי סימנים מחשידים בקרב בני אדם, כבודה והתנהגויות ולכן עליו להיות גם מקצועי ומיומן בתחום של פסיכולוגיה התנהגותית.
אבטחת מתקנים אסטרטגיים דורשת גיוס והכשרת מאבטחים בעלי עבר קרבי ללא רבב, אנשים שעוברים קורסים, הכשרות, הדרכות ורענונים קבועים ותכופים בהם הם לומדים ומתרגלים תרחישים ואופציות הגנה חדשות (תשאלו את מאבטחינו בארקס…), לומדים על טקטיקות וטכנולוגיות חדשות שעלולות להיות אצל האויב ומסתייעים במערכת הגנה היקפית דרך מוקד מאויש במשך כל שעות היממה ולאורך כל ימות השנה.