שדה תעופה צריך לקבל מדי יום אלפי אנשים שהגיעו לטוס, לעבוד או ללוות בני משפחה, ובתוך התנועה הזאת לזהות מי או מה עלולים לסכן אותם. האתגר גדול במיוחד משום שהטרמינל פתוח לציבור, בעוד שבמרחק קצר ממנו נמצאים מטוסים, מטענים ואזורים שהכניסה אליהם מוגבלת. פגיעה באחד מהם יכולה לסכן חיי אדם ולשבש את פעילות השדה כולו.
מבחינת היערכות חברת אבטחה, זה מחייב לתכנן את ההגנה סביב כמה משימות במקביל: מניעת חדירה, גילוי אמצעים מסוכנים, פיקוח על כניסת עובדים וספקים ותגובה מהירה לאירוע. הנוסעים פוגשים בעיקר את הבודקים ואת מכשירי השיקוף, אך ההגנה עליהם כוללת גם עבודה שמתרחשת מעבר לאולם הנוסעים.
מעגלי האבטחה בשדות התעופה
לא סתם נאמר ששדה תעופה הוא המקום הכי מאובטח בארץ.
ראשית ההגנה ההיקפית נועדה לזהות ולעצור כניסה בלתי מורשית לשטח השדה. גדרות, שערים, סיורים ואמצעי תצפית מאפשרים לפקח על גבולות המתחם ועל דרכי הגישה. בתוך השדה, בקרת הכניסה מפרידה בין אזורים ציבוריים לבין אזורי תפעול ושטחים מוגבלים. הרשאה לעבוד בשדה אינה בהכרח הרשאה להיכנס לכל מקום בו.
באולמות הציבוריים נדרשת תשומת לב גם למתרחש סביב התורים, הכניסות ואזורי ההמתנה. תיק שנעזב, ניסיון להיכנס דרך מעבר מוגבל או התנהגות שמעלה חשד מחייבים בירור. כל מעגל נועד להתמודד עם סיכון אחר, ולכן מעבר בבדיקה אחת אינו מבטל את הצורך בבדיקות בהמשך.
המצלמות והחיישנים מסייעים לגלות חריגה, אבל מישהו צריך להבין את ההתרעה ולפעול. לדוגמא, התרעה על פתיחת דלת באזור מוגבל דורשת לברר מה קרה, להעביר מידע לצוות המתאים ולמנוע המשך כניסה עד להשלמת הבדיקה. כאן נבחנים התדרוך, התקשורת בין הצוותים והיכרותם עם
למה שואלים שאלות וגם משקפים את התיק?
לתשאול ולבדיקה הטכנולוגית יש מטרות שונות. התשאול מסייע לברר מידע הנוגע לנוסע, לנסיעה ולכבודה; השיקוף מאפשר לבדוק את תכולת החפצים. בנתב"ג, הנוסעים היוצאים נדרשים לעבור בידוק ביטחוני ולהציג דרכון בתוקף וכרטיס טיסה או עלייה למטוס.
כבודת היד עוברת שיקוף, והנוסעים עוברים בדיקה באמצעות אמצעי הבידוק ובהתאם להנחיות הצוות. כשנדרש בירור נוסף, אפשר שתתבקשו לפתוח תיק או לעבור בדיקה נוספת. בדיקה נוספת אינה כשלעצמה קביעה שנוסע ביצע עבירה; היא מאפשרת לצוות להשלים את הבירור לפני אישור המעבר.
גם המזוודה שנמסרת בדלפק חברת התעופה עוברת בדיקה. בנתב"ג פועלת מערכת HBS לבידוק כבודה המיועדת לבטן המטוס. לאחר התיוג, המזוודה נשלחת למערכת הבידוק, ואם מזוהה בה פריט חשוד היא מועברת לבדיקה ידנית. מסירת המזוודה בדלפק היא אפוא תחילת תהליך נוסף, שהנוסע בדרך כלל אינו רואה.
האיום יכול להגיע גם מתוך המערכת
האירוע בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב בספטמבר 2026 המחיש עד כמה אבטחת תעופה מחייבת להתייחס גם לאנשים בעלי גישה מורשית. לפי הודעת התביעה באיחוד האמירויות, שדווחה ב-AP, טייס המשנה שתקף את הקברניט התכוון להשתלט על המטוס ולהתרסק לתוך טרמינל בנתב"ג. המטוס נחת בשלום בטאבוק שבסעודיה לאחר התערבות של אנשי צוות ונוסעים.
המשמעות המקצועית רחבה מהאירוע עצמו: לצד בידוק הנוסעים והכבודה, נדרשים בדיקות מהימנות, ניהול הרשאות, דיווח על מידע חריג ותיאום בין הגורמים האחראים. עצם ההשתייכות לצוות אינה יכולה לסיים את בחינת הסיכון.
ההיסטוריה מספקת גם דוגמאות לאיומים שונים: הפיגוע בנמל התעופה בלוד ב-1972 פגע באנשים בתוך השדה; חטיפת מטוס סבנה באותה שנה ופיגועי 11 בספטמבר 2001 המחישו את הסכנה שבהשתלטות על מטוס. לכל אחד מהאיומים האלה נדרש מענה מתאים.
מה עושים כשמתעורר חשד בשדה?
כשאתם מבחינים בחפץ שנראה נטוש או במצב שמעורר חשד, פנו לעובד ביטחון ומסרו מיקום ותיאור ברור. הימנעו ממגע בחפץ ומניסיון לפתוח אותו או להזיזו. הצוות יחליט כיצד לבדוק את הדיווח והאם צריך להרחיק אנשים, להגביל מעבר או להזעיק גורמים נוספים.
אם ניתנת הוראת פינוי או התרחקות, פעלו לפי הנחיות הצוות והכריזה. ניסיון להתקרב כדי לצלם עלול להפריע לטיפול ולהעמיד אנשים בסיכון. בזמן טיסה, דווחו לצוות הקבינה על מצב חריג ופעלו לפי הוראותיו.
המענה לנוסעים כולל גם הכוונה במהלך הבידוק והתאמות למי שזקוקים לסיוע. בנתב"ג קיימים מסלולי בדיקה ייעודיים לנוסעים נעזרים. את שירות הליווי יש לתאם מראש עם חברת התעופה; בפועל הוא ניתן באמצעות נותני שירותי הקרקע שלה. מי שיש להם קוצב או שתל שמחייב התייחסות בבדיקה צריכים להיערך עם המסמכים הנדרשים ולעדכן את צוות הבידוק.
אבטחת עובדים, ספקים וכניסות שירות
לצד הנוסעים, בשדה תעופה פועלים צוותי תחזוקה, עובדי ניקיון, ספקי מזון ונהגים המובילים ציוד ומטענים. חלקם זקוקים לגישה למטוסים ולאזורי תפעול, ולכן האבטחה צריכה לבדוק גם מי נכנס דרך שערי השירות, לאיזו מטרה ולאילו אזורים הוא מורשה להגיע. תג עובד אינו אישור כניסה לכל שטח בשדה. ההרשאות צריכות להתאים לתפקיד ולהתעדכן כשעובד עובר תפקיד או מסיים את עבודתו.
הבדיקה בשער היא רק חלק מהפיקוח. צריך לוודא שהכניסה נעשית למטרה שאושרה, שהציוד והמשלוחים עוברים את הבדיקות הנדרשות ושאדם נוסף אינו נכנס בעקבות בעל הרשאה. כך מצמצמים את האפשרות לנצל כניסת שירות או גישה שניתנה לצורך עבודה כדי להגיע למטוס, לכבודה או למתקן רגיש.
למה מאבטחים ישראלים מומלצים באבטחת שדות תעופה?
קודם כל, למה לא? וברצינות, מי כמו יוצא יחידה קרבית בצה"ל, לוחם או קצין מודיעין, יודעים ומבינים את המשמעות של מניעת פגיעה בשדות תעופה? ההיסטוריה הישראלית, לצערנו, רצופה מאבקים הנוגעים גם לתחום זה של טרור אווירי ותעופתי ולכן להכשרה של מאבטחים ישראלים באבטחת שדות תעופה יש חשיבות מיוחדת.
הכשרה מקצועית, איכותית ומתקדמת בתחום זה מחייבת שילוב של ידע ייעודי, תרגול וניסיון, לצד הרקע הצבאי. היכולות הישראליות הוכחו, פעם אחר פעם, גם במניעת מצבי אמת, גם בסיכול וגם בעצירת ההחמרה של מצבים אלו בעזרת תושייה, יצירתיות, יכולת מקצועית ותגובה המתאימה לאיום ולשלום הנוסעים.