חברת אבטחה בישראל הן אמנם גופים פרטיים אולם ההתנהלות שלהן מותנית בקבלת רישיון ממשטרת ישראל, בכפוף לתקנות ולנהלים שמעמידה המשטרה כתנאי קבלת רשיון זה. גם המשרד לביטחון פנים מצוי בתמונה ובמקים מסוימים, למשל אבטחת יישובים, ניתנות הנחיות ותקנות שלו לחברות האבטחה. אז מה הם החוקים הללו ומה צריכה לעשות חברת אבטחה כדי לעמוד בכל הקריטריונים?
אבטחה מקצועית – כמעט בכל מקום
אבטחה בישראל היא כבר חלק משגרת הנוף היום יומי שלנו. אנו פוגשים במאבטחים כבר ביציאה מהבית, בדרכנו לעבודה, בכניסה לבבית הספר, לאוניברסיטה או לכל מוסד ציבורי שהוא.
הגוף המרכזי המופקד על שמירה על בטחון הציבור הוא המשטרה, שיש לה גם הסמכויות המלוות לכך, כמו מעצר, עיכוב, חיפוש וכדומה. מאחר ואין בידי המשטרה היכולת לספק את כל השירותים הנדרשים, נכנסו לתמונה חברות האבטחה.
חברות אבטחה בישראל הן הגורם המספק מענה לכל תחומי האבטחה במקומות בהם נדרשת אבטחה כזו אולם המשטרה לא יכולה להקצות משאבים כדי לספק אותה.
על פי חוק להסדר הבטחון בגופים ציבוריים משנת 1998, נדרש בכל מוסד ציבורי ממונה 
חברות אבטחה נדרשות אפוא לעמוד בתקנת ונהלים חיצוניים ובהתאם לכך, גם קובעות את התקנות והנהלים שלהן. מהם נהלים אלו?
מאבטח עם נשק / חמוש
מאבטח חמוש בישראל פועל במסגרת חוקים ותקנות מחמירים שנועדו להבטיח את השימוש הבטוח והאחראי בנשק. כל מאבטח חמוש נדרש להחזיק ברישיון נשק בתוקף, הניתן על ידי משרד הפנים ומשטרת ישראל, ולעמוד בקריטריונים כמו כשירות רפואית ונפשית, עבר פלילי נקי, ועבודה במסגרת חברת אבטחה בעלת רישיון חוקי.
חברות האבטחה מחויבות להנחיות משטרת ישראל ומשרד הביטחון לגבי אחסון כלי נשק, הקצאתם והשימוש בהם. כל נשק חייב להיות רשום ומאושר לשימוש לצרכי עבודה בלבד.
המאבטחים עוברים הכשרה מקצועית קפדנית הכוללת אימוני ירי תקופתיים ואימונים ספציפיים לכלי הנשק המוקצים להם. השימוש בנשק נעשה בהתאם לעקרונות החוק, כולל הגבלה לשימוש בכוח סביר במצבי חירום בלבד, ותוך דגש על שמירה על זכויות האדם.
הפיקוח על נשיאת נשק כולל נהלים ברורים לניהול כלי הנשק ואחזקתם, ובכלל זה קבלת אישורים מיוחדים במקרים חריגים כמו שימוש בנשק ארוך טווח או הגדלת כמות הנשק המאוחסן.
תמצית חוקים, תקנות ונהלים בתחום האבטחה בישראל
- בכל גוף ציבורי או ממשלתי מאובטח, מחייב החוק מינויו של ממונה בטחון המקשר בין חברת האבטחה לבין המשטרה. על אותו ממונה בטחון (למשל קב"ט ביישוב) לבנות תוכנית רלוונטית להכשרת המאבטחים, בהתאם לאופי והיקף הפעילות. סוג ההכשרה מוחלט בתיאום עם ראש המדור הרלוונטי במשטרה, המנחה אותו בדבר הנהלים וההנחיות השונות, את משך ההכשרה ואת אופייה.
- התנאים לכשירות מאבטח: מעל גיל 21, בוגר קורס פיקודי או בעל נסיון מתחום האבטחה, בעל השכלה של לפחות 12 שנות לימוד, בעל רשיון לנשיאת כלי נשק או שאינו פסול לשאת כזה, בעל עבר נקי (נבדק במשטרה), בעל כשירות רפואית, אינו מהווה סגנה לשלום הציבור ובטחון המדינה (לעתים נבדק גם ע"י השב"כ), קיבל מחברת האבטחה או המשטרה הכשרה, הדרכה ואימונים ולאחריהם הסמכות שונות, כפי שיפורט בהמשך.
- אבטחה במגזר הפרטי מעוגנת בחוק רישוי עסקים פרטיים משנת 1968. היא מותנית באישור המשטרה ועל התקנת וההנחיות השונות ממונה השר לבטחון פנים. עסקים פרטיים כוללים מקומות כמו בתי קולנוע, מרכזי קניות ועוד.
נהלי אבטחה לבתי עסק פרטיים, נקבעים על ידי קצין רישוי לעסקים באזורים עליהם הוא ממונה ובתיאום עם המשטרה ועם חברת האבטחה.
- במקומות בהם יש תעבורת אזרחים רבה, כלומר מעל 1000 איש, יש לפעול לפי נוהל אירועים המוניים של המשטרה. במקרים כאלו חברת האבטחה פועלת לפי נהלי המשטרה במדויק ועובדת בשיתוף פעולה מלא איתה ועם ממונה בטחון מטעמה. דוגמאות לנהלים במקומות בהם יש תעבורה גדולה: סקירת כלי רכב, סריקות לאיתור חפצים חשודים, שימוש בגלאי מתכות וכדומה.
- שמירה לעומת אבטחה – קיים הבדל מהותי וברור בין שומר לבין מאבטח. סמכויותיו של המאבטח הן רבות יותר ועליו לעמוד בתנאי קבלה מחמירים יותר. שומר למשל לא יכול לבצע חיפוש גפני או לעכב חשודים, בעוד שמאבטח כן מוסמך לעשות כך.
- סמכויות מאבטח: מאבטח בישראל פועל במסגרת סמכויות המוגדרות בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ובחוקים נוספים, שמטרתן לאזן בין ביטחון הציבור לזכויות הפרט.סמכויותיו כוללות בדיקת אנשים וחפצים במתחמים מאובטחים, מניעת כניסה או סילוק אדם במקרים של סכנה או חשד סביר, עיכוב אדם שביצע עבירה או מסכן את הציבור, שימוש בכוח סביר במידת הצורך, ותפיסת חפצים מסוכנים עד להגעת המשטרה. המאבטח מחויב לדווח לרשויות על אירועים חריגים, לפעול בשקיפות ובשיקול דעת, ולהימנע מפגיעה מיותרת בזכויות אדם.
- רישוי חברות אבטחה נעשה במשרד המשפטים. כדי לקבל את הרשיון על בעל החברה להציג את המסמכים הרלוונטיים, ביניהם אישור על היעדר רקע פלילי ועל רישום התאגיד בחוק, את פרטי המנהל או הבעלים והסכמה על וויתור סודיות בכל הנוגע לבדיקת הרקע של הנוגעים בדבר, במשטרה.
- שירותי אבטחה חמושה ניתנים אך ורק במרחב הרישוי אשר בו ניתן הרישיון. במקרים מיוחדים ניתן לפנות לפקיד הרישוי וכפוף לאישורה לש משטרת ישראל.
- בעל הרישיון חייב להעביר לגורם הרלוונטי במשרד לביטחון פנים פירוט מדויק של כל האתרים ויעדי האבטחה אשר מתוכננים להינתן בהם שירותי אבטחה חמושה.
- אבטחת אישים – במקרים של אבטחת אישים על חברת האבטחה למסור את פרטי המאבטח, בנוסף לפרטי המאובטח. הפרטים יכללו את השמות ומספר תעודת הזהות, וכתובת שני הצדדים. לא ניתן לאבטח אישים טרם קבלת אישור בכתב מהמשטרה.
- כלי הנשק בהם נעשה שימוש בחברת האבטחה מאושרים לשימוש החברה ואך ורק לצורכי אבטחה. מסירת כלי הנשק למאבטח היא באחריותה הבלעדית של חברת האבטחה.
- אין אישור להחזיק כלי נשק ארוכי טווח (כגון רובים). במקרים חריגים ובמידת הצורך, יימסרו כלים אלו בהשאלה ממשטרת ישראל לחברת האבטחה. בתום המשימה מחויבת חברת האבטחה להשיבם למשאיל (המשטרה).
- אין לאחסן כלי נשק מבלי לקבל אישור על מקום האחסון, שצריך להיות בסמוך למשרדי חברת האבטחה.
- כל בקשה להגדלת כמות כלי הנשק של חברת האבטחה, מחויבת בקבלת אישור מפקיד הרישוי.
- כל חברת אבטחה מחויבת להחזיק תיק נהלים אשר כולל את כל ההנחיות וההוראות שעל פיהם פועלת החברה. נהלים אלו יהיו בכפוף ובהתאם לתנאי הרשיון, הראות החוק והנחיות הרשות המוסמכת.
- מאבטח עם נשק: כל כלי נשק ניתן אך ורק למאבטח שעמד, כאמור, בכל הקריטריונים הנדרשים לכך: רישיון בתוקף לאחזקת כלי נשק ארגוני, כשיר בריאותית ונפשית, עובד בחברת אבטחה בעלת רישיון ועבר אימוני הכשרה במטווחים מורשים ובכלי הנשק בו יישא על גופו בעבודתו.
