משטרת ישראל היא גוף ציבורי הכפוף למשרד לביטחון פנים. תפקידיה רבים ומגוונים ביניהם אכיפת החוק, שמירה על הסדר ועל בטחון הציבור ואף לחימה בפעילות חבלנית ועוינת. במצבי חירום יש למשטרה תפקיד חשוב בניהול האירוע ותפעולו, כולל נטרול סיכונים באזור האירוע, פינוי צירי תנועה והסדרת גישה לצוותי רפואה, כיבוי או כל צוות הצלה אחר וכדומה, כדי שתתאפשר לו עבודה בסביבה שהיא בטוחה ועוד תחמי אחריות רבים ומגוונים. העומס על כתפיה של המשטרה הוא רב ופעמים רבות עליה להפעיל שיקול דעת בנוגע לסדרי עדיפויות. העומס הגיע למימדים בהם המשטרה עצמה מחפשת דרכים שיקלו על התנהלותה ותחומי אחריותה, כך שכניסתן של חברות אבטחה לתמונה רק מסייעת למשטרה בהתמודדותה עם פעילות רחבת היקפים.
האם המשטרה מעודדת כניסתן של חברות אבטחה למקומות שונים בהן נדרשת נוכחות איש חוק ומהם יחסי הגומלין בינה לבין חברות אלו?
חברות אבטחה – יש על מי לסמוך
כאמור, משטרת ישראל נאלצת להתמודד מדי יום עם אלפי מקרים, אירועים ותרחישים, חלקם חמורים, אחרים קשורים בשמירה על הסדר ואכיפת החוק. כדי להשליט סדר בתחומי חיים רבים, נדרשים משאבים עצומים שלא תמיד עומדים לרשות המשטרה והיא נאלצת לקבוע סדרי עדיפויות על פי שיקול דעתה.
כך למשל, אירועי ספורט המוניים שדורשים את נוכחות המשטרה במגמה לשמור על הסדר ולמנוע התלקחות אלימה של אוהדים משולהבים, משמעה גיוס צוותים גדולים לאצטדיונים כמעט מדי כל שבת. בעקבות נסיונות למצוא פתרון אפקטיבי שיחליף את המשטרה באירועי הספורט, נחקק בשנת 2008 חוק איסור אלימות באירועי ספורט, שמטרתו ביטול נוכחות המשטרה באירועי הספורט והחלפתה על ידי חברות אבטחה פרטיות, הכוללות גם מנהלים וסדרנים. ואכן, משנת 2010 נכנס חוק זה לתוקף והמשטרה החלה בצמצום הדרגתי של נוכחותה ממגרשי הספורט. עבור המשטרה מדובר בהקלה משמעותית על העומס והעברת הפיקוח על אירועים כאלו לידיים מקצועיות. דוגמה נוספת היא הפחתת נוכחות סיורי משטרה וגם הצבא בישובים בשומרון והעברת האחריות על אבטחת ישובים לידיהן של חברות אבטחה.
יחד עם זאת, דרישות המשטרה מחברות האבטחה הן גבוהות, ועל חברות האבטחה לעמוד בתנאי סף מחמירים במיוחד, כדי לקבל את אישור המשטרה להחליף אותה במקומות השונים.
מה עדיף – חברת אבטחה או משטרה?
ניתן לומר כי המשטרה מעודדת את כניסתן של חברות אבטחה פרטיות לתחום שמירה על הסדר ומניעת תרחישים מסוכנים. יחד עם זאת, המסר הוא ברור: המשטרה היא הגוף אליו יש לפנות במקרי חירום, למשל אלימות או שימוש בנשק חם במועדון או במהלך אירוע ספורט.
משטרת ישראל מודעת לעובדה כי כשהיא מאשרת לחברת אבטחה "לקחת פיקוד" על מקום או אירוע מסוים, עליה לוודא שמדובר בחברה אמינה, מקצועית ועם מאבטחים שעברו מיון קפדני והכשרה אינטנסיבית. לכן, על אף הסכמתה להדיר את רגליה ממקומות שונים שיוחלפו על ידי חברות אבטחה, היא מציבה שורה של תנאים בהם על חברת האבטחה לעמוד:
– אישור המאבטח יעשה על ידי קצין בכיר במשטרה
– חלק מההכשרות המקצועיות, הכוללות גם שימוש בנשק חם ייעשו על ידי צוותי הדרכה של המשטרה
על כל מאבטח לעבור בדיקת אמון ובדיקת עבר פלילי
– על המאבטחים לעבור קורסי רענון והדרכה במהלך עבודתם, בכל פעם שמוציאה המשטרה נהלים חדשים
– על אף האישור להפעיל שיקול דעת, כולל שימוש בנשק חם, על המאבטח להיות בקשר עם המשטרה במהלך תקרית או אירוע ולדווח לה על המתרחש
– על חברת האבטחה לקבל רשיון עסק מהמשטרה
תנאים והגבלות אלו נוצרו על יד המשטרה כדי להבטיח שאת מקומה תופס גוף אחראי, מקצועי וכזה שאושר על ידה, זאת כדי למנוע מצבים בהם חברת האבטחה לא תפעל על פי הנהלים.
בעיה נוספת עימה צריכה היתה להתמודד המשטרה, עם כניסתן של חברות האבטחה לתמונה, היתה ביחס הקהל אל מאבטחים. שוטר במדים מהווה גורם הרתעה משמעותי בקרב הקהל, בעוד שמאבטח נתפס פעמים רבות כגורם לא רשמי ואשר ניתן להקל בו ראש. מאבטח בקניונים, מסעדות או תיאטראות מקבל פעמים רבות מבטי זעם וחוסר סבלנות בעת הבדיקה הבטחונית של הנכנסים ושל חפציהם. הפתרון שנמצא ואשר פועל דווקא פסיכולוגית על הקהל, הוא ההחלטה להלביש את המאבטחים במדים. נמצא כי לבישת מדים של חברת אבטחה, עם שם חברת האבטחה עליהם, יוצר בתודעת הציבור את התחושה כי מדובר בגוף רשמי, מקצועי ואשר אין לזלזל בו.
במשך הזמן מועברים יותר ויותר תחומי שיטור לידיהם של שיטור עירוני וחברות אבטחה שעוסקות היום באבטחת אירועים המוניים, עצרות והפגנות, אבטחת גופים ורכוש של בעלי ממון או בעלי עסקים, מעקבים ותצפיות. חוק השמירה על שלום הציבור משנת 2005, הרחיב עוד יותר את סמכויות המאבטחים, ביניהן הדרישה להזדהות, סמכויות אכיפה, אישור להכנס לחצרות פרטיות, סמכויות לתפיסת חפצים ואף חקירה. העברת סמכויות אלו מצביעה כי בסופו של דבר יחסה של המשטרה לחברות אבטחה הוא בסופו של דבר אוהד ומפרגן, וניכר כי הן מעודדות את הגופים הללו לעסוק באבטחה והגנה על שלום הציבור.
