חוקים ותקנות בתחום האבטחה בישראל

חברת אבטחה בישראל הן אמנם גופים פרטיים אולם ההתנהלות שלהן מותנית בקבלת רשיון ממשטרת ישראל, בכפוף לתקנות ולנהלים שמעמידה המשטרה כתנאי קבלת רשיון זה. גם המשרד לבטחון פנים מצוי בתמונה ובמקים מסוימים, למשל אבטחת יישובים, ניתנות הנחיות ותקנות שלו לחברות האבטחה. אז מה הם החוקים הללו ומה צריכה לעשות חברת אבטחה כדי לעמוד בכל הקריטריונים?

אבטחה מקצועית – כמעט בכל מקום

אבטחה בישראל היא כבר חלק משגרת הנוף היום יומי שלנו. אנו פוגשים במאבטחים כבר ביציאה מהבית, בדרכנו לעבודה, בכניסה לבבית הספר, לאוניברסיטה או לכל מוסד ציבורי שהוא. הגוף המרכזי המופקד על שמירה על בטחון הציבור הוא המשטרה, שיש לה גם הסמכויות המלוות לכך, כמו מעצר, עיכוב, חיפוש וכדומה. מאחר ואין בידי המשטרה היכולת לספק את כל השירותים הנדרשים, נכנסו לתמונה חברות האבטחה.

חברות אבטחה בישראל הן הגורם המספק מענה לכל תחומי האבטחה במקומות בהם נדרשת אבטחה כזו אולם המשטרה לא יכולה להקצות משאבים כדי לספק אותה. על פי חוק להסדר הבטחון בגופים ציבוריים משנת 1998, נדרש בכל מוסד ציבורי ממונה בטחון, שתהיה לו הסמכות לבדוק את זהות הנכנסים למקום ואף לערוך חיפוש על גופם. כשמדובר באבטחה פרטית, הנשא מורכב עוד יותר ומעוגן בחוק החוקרים הפרטיים ושירותי שמירה משנת 1972. בכל מקרה, ובכל סוג אבטחה, נקבעת הכשרת המאבטחים ואופייה על ידי משטרת ישראל. כאמור, כל חברת שמירה או אבטחה יכולה לעסוק בתחום רק לאחר קבלת אישור מוועדת רישוי מטעם משרד המשפטים, אלא אם התקבל אישור מיוחד מהמשטרה. בכל הנוגע לאחזקת כלי נשק, נדרש אישור ממשרד הפנים ומהמשטרה. אם כן, חברות אבטחה נדרשות לעמוד בתקנת ונהלים חיצוניים ובהתאם לכך, גם קובעות את התקנות והנהלים שלהן. מהם נהלים אלו?

תמצית חוקים, תקנות ונהלים בתחום האבטחה בישראל

1. בכל גוף ציבורי או ממשלתי מאובטח, מחייב החוק מינויו של ממונה בטחון המקשר בין חברת האבטחה לבין המשטרה. על אותו ממונה בטחון (למשל קב"ט ביישוב) לבנות תוכנית רלוונטית להכשרת המאבטחים, בהתאם לאופי והיקף הפעילות. סוג ההכשרה מוחלט בתיאום עם ראש המדור הרלוונטי במשטרה, המנחה אותו בדבר הנהלים וההנחיות השונות, את מך ההכשרה ואת אופייה.
2. התנאים לכשירות מאבטח: מעל גיל 21, בוגר קורס פיקודי או בעל נסיון מתחום האבטחה, בעל השכלה של לפחות 12 שנות לימוד, בעל רשיון לנשיאת כלי נשק או שאינו פסול לשאת כזה, בעל עבר נקי (נבדק במשטרה), בעל כשירות רפואית, אינו מהווה סגנה לשלום הציבור ובטחון המדינה (לעתים נבדק גם ע"י השב"כ), קיבל מחברת האבטחה או המשטרה הכשרה, הדרכה ואימונים ולאחריהם הסמכות שונות, כפי שיפורט בהמשך.
3. אבטחה במגזר הפרטי מעוגנת בחוק רישוי עסקים פרטיים משנת 1968. היא מותנית באישור המשטרה ועל התקנת וההנחיות השונות ממונה השר לבטחון פנים.עסקים פרטיים כוללים מקומות כמו בתי קולנוע, מרכזי קניות ועוד. נהלי אבטחה לבתי עסק פרטיים, נקבעים על ידי קצין רישוי לעסקים באזורים עליהם הוא ממונה ובתיאום עם המשטרה ועם חברת האבטחה.
4.  במקומות בהם יש תעבורת אזרחים רבה, כלומר מעל 1000 איש, יש לפעול לפי נוהל אירועים המוניים של המשטרה. במקרים כאלו חברת האבטחה פועלת לפי נהלי המשטרה במדויק ועובדת בשיתוף פעולה מלא איתה ועם ממונה בטחון מטעמה. דוגמאות לנהלים במקומות בהם יש תעבורה גדולה: סקירת כלי רכב, סריקות לאיתור חפצים חשודים, שימוש בגלאי מתכות וכדומה.
5. שמירה לעומת אבטחה – קיים הבדל מהותי וברור בין שומר לבין מאבטח. סמכויותיו של המאבטח הן רבות יותר ועליו לעמוד בתנאי קבלה מחמירים יותר. שומר למשל לא יכול לבצע חיפוש גפני או לעכב חשודים, בעוד שמאבטח כן מוסמך לעשות כך.
6. רישוי חברות אבטחה נעשה במשרד המשפטים. כדי לקבל את הרשיון על בעל החברה להציג את המסמכים הרלוונטיים, ביניהם אישור על היעדר רקע פלילי ועל רישום התאגיד בחוק, את פרטי המנהל או הבעלים והסכמה על וויתור סודיות בכל הנוגע לבדיקת הרקע של הנוגעים בדבר, במשטרה.
7. שירותי אבטחה חמושה ניתנים אך ורק במרחב הרישוי אשר בו ניתן הרשיון.במקרים מיוחדים ניתן לפנות לפקיד הרישוי וכפוף לאישורה לש משטרת ישראל.
8. בעל הרשיון חייב להעביר לגורם הרלוונטי במשרד לבטחון פנים פירוט מדויק של כל האתרים ויעדי האבטחה אשר מתוכננים להינתן בהם שירותי אבטחה חמושה.
9. אבטחת אישים – במקרים של אבטחת אישים על חברת האבטחה למסור את פרטי המאבטח, בנוסף לפרטי המאובטח. הפרטים יכללו את השמות ומספר תעודת הזהות, וכתובת שני הצדדים לא ניתן לאבטח אישים טרם קבלת אישור בכתב מהמשטרה.
10. כלי הנשק בהם נעשה שימוש בחברת האבטחה מאושרים לשימוש החברה ואך ורק לצורכי אבטחה. מסירת כלי הנשק למאבטח היא באחריותה הבלעדית של חברת האבטחה.
11. אין אישור להחזיק כלי נשק ארוכי טווח (כגון רובים). במקרים חריגים ובמידת הצורך, יימסרו כלים אלו בהשאלה ממשטרת ישראל לחברת האבטחה. בתום המשימה מחויבת חברת האבטחה להשיבם למשאיל (המשטרה).
12. אין לאחסן כלי נשק מבלי לקבל אישור על מקום האחסון, שצריך להיות בסמוך למשרדי חברת האבטחה.
13. כל בקשה להגדלת כמות כלי הנשק של חברת האבטחה, מחויבת בקבלת אישור מפקיד הרישוי.
14. כל חברת אבטחה מחויבת להחזיק תיק נהלים אשר כולל את כל ההנחיות וההוראות שעל פיהם פועלת החברה. נהלים אלו יהיו בכפוף ובהתאם לתנאי הרשיון, הראות החוק והנחיות הרשות המוסמכת.
15. כל כלי נשק ניתן אך ורק למאבטח שעמד, כאמור, בכל הקריטריונים הנדרשים לכך: רשיון בתוקף לאחזקת כלי נשק ארגוני, כשיר בריאותית ונפשית, עובד בחברת אבטחה בעלת רשיון ועבר אימוני הכשרה במטווחים מורשים ובכלי הנשק בו יישא על גופו בעבודתו.